קונטיינרים מעופפים?…

הטסת סחורות ומטענים באמצעות רחפנים אוטונומיים תופסת עוד ועוד תנופה, וכיום מובילות את המהפכה חברות כמו UPS ו-Amazon, המחלקות עוד ועוד סחורות וציוד באמצעות רחפנים אוטונומיים. היתרונות ברורים, כמובן, ובראשם יכולת ההגעה לכל נקודה בקלות לאין ערוך בהשוואה לתחבורה יבשתית או אווירית קונבנציונלית, בתהליך לא מעורב טייס בשר ודם והשימוש ברחפנים חשמליים מוזיל את העלות לק"מ טיסה באופן חסר פרופורציות לעלויות כיום. הבעיה העיקרית כיום עם העברת סחורות באמצעות רחפנים היא במגבלות הגודל והמשקל; יש הבדל בין שליחת פיצה מקצה אחד של העיר אל הקצה השני, או שילוח חבילה במשקל כמה ק"ג למרחק קצר, לבין הובלת מטען כבד באמת, כמו מכולה, למשל, שכיום ניתן להובלה באמצעות משאית, רכב. כלי שייט או כלי טייס גדול וכבד.

על פתרון בעיה זו בדיוק פועלות כיום לא מעט חברות צעירות, במלוא המרץ כבמירוץ אחר הזמן. היכולת לייצר רחפן חשמלי אוטונומי – אבל גדול ורב יכולות, תהפוך ללא ספק ל'שובר שוויון' בכלל עולם הובלת הסחורות, ובטח בשוק המשלוחים לטווחים קצרים ובינוניים – לבטח בשלב ראשון. אולי קשה לדמיין, אך האפשרות להזמין הובלה למכולה כבדה מנקודה א' לנקודה ב' באמצעות הסמארטפון, וכאשר כל התהליך מבוצע ללא התערבות אדם, מכל נקודה לכל נקודה, נשמעת כיום כחזון אחרית הימים, אבל כפי שמסתבר – היכולת הזו ממש מעבר לפינה.
אחת החברות הבולטות בתחום פיתוח רחפנים גדולים יותר, להובלת מכולות, היא Elroy Air מסן פרנסיסקו. החברה עובדת במלוא המרץ על פיתוח רחפן בגודל מטוס קטן, המיועד לשאת מכולה בגודל סטנדרטי – כתחרות למשאיות קלות ובינוניות למרחקים קטנים ובינוניים (בתוך ערים ובסביבותיהן). באיור ראשון שהחברה שחררה ניתן לראות רחפן גדול עם שני רוטורים הבנוי באופן המאפשר לפיתה של מכולה. לדברי דיויד מרין, מקים המיזם, חברתו בוחנת אבות טיפוס בגודל מלא של רחפן שכזה, ובכוונת החברה להגיע במהירות האפשרית למוצר מוגמר ומוכן לשיווק. "אנו מאמינים כי מוצר שכזה יהווה את הבסיס לדור הבא של שינוע סחורות ומטענים בתחומי הלוגיסטיקה השונים" אומר מרין עם חשיפת הפרויקט.
לגבי כלי התעופה עצמו לא נמסרו פרטים רבים, אך מהאיור ניתן להעריך את גודלו (בהשוואה למכולה), את היותו מצויד בשני רוטורים בסגנון מסוק, ואת טווח הטיסה – שלפי החברה יעמוד על 100-300 מייל (160 עד 480 ק"ג, בקירוב). סבירות גבוהה מאוד שמקור הכוח יהיה חשמלי, ושכלי הטייס דרוש טעינה בכדי למלא את מצבריו. מיותר לציין שמדובר בכלי ללא טייס הניתן לתכנון, בקרה ושליטה בעת הצורך מרחוק.
דיויד מרין מסביר חלק מהלוגיקה והאסטרטגיה העומדות מאחורי פיתוח כלי טייס שכזה במהירות; "חברות שתוכלנה להגיב מהר יותר לדרישות לקוחותיהן – תצאנה מנצחות בתחרות העזה בשוק. זאת אומרת שהיכולת להעביר ולשנע סחורות במהירות ובפשטות כפי שכלי טייס לא מאויש יוכל לבצע, תהווה 'שובר שוויון' בתחום זה", הוא מדגיש. כלי טייס שכזה יוכל להמריא ולנחות בכל מקום שהוא קצת יותר גדול משטח המגע של מכולה, הוא כמובן ימצא את הדרך הקצרה והמהירה ללקוח ועלות ההובלה אמורה להיות זולה משמעותית בהשוואה להובלה יבשתית או בכלל, שהיא לא פעם משולבת (רכבת, אוניה, משאית או מספר משאיות מנקודת המוצא על לדלת הלקוח). יתרון משמעותי הוא גם ביכולת להגיע למקומות מרוחקים או קשים לגישה, דוגמת אתרי קידוח, מכרות, מחצבות וכמובן – גופי ויחידות צבא. "אנו מאמינים שאת הדחיפה והמובילות של תחום הרחפנים האוטונומיים תתפוס הובלת הטובין והסחורות – לפני שהובלת בני אדם תהפוך למקובלת ונפוצה" מסכם מרין את חזונו.
השלב הבא בפיתוח יהיה רחפן טרנס אטלנטי, שיוכל לחצות אוקיינוסים ולהעלות את המהפיכה שלב נוסף. ריאלית מדובר על חזון שאמור להתגשם לא לפני 7-8 שנים מהיום, מאמינים גורמים בתעשייה, ועד אז סביר להניח שהטכנולוגיה תגיע לשלב מתקדם דיו שמוצר שכזה יוכל להפוך אכן לשובר שוויון. אם ניקח בחשבון שנכון לרגע זה עוסקות עשרות חברות ברחבי העולם בפיתוח כלי טייס דומים, הרי שקל לנבא שיש כאן פוטנציאל למהפיכה רבתי בתחום ההובלה ושינוע המטענים. אני כמובן נמשיך לעקוב ולדווח