הכל יחסי


הוגו מארקס השוויצרי הוא חובב מושבע של דגמי מטוסים, מסוקים וכלי רכב מוקטנים, בכלל זה המונעים באמצעות שלט רחוק. אהבתו הובילה להקמת בית עסק משלו, בכפר מגוריו לא רחוק מהעיר ציריך, ומזה שנים הוא עוסק במכירת כל מה שכרוך בתחביב מרתק זה: חלקים, ערכות להרכבה, מנועים, מכלולים שונים וכיו"ב. בנוסף נחשב הוגו למטיס מטוסי ומסוקי שלט מעולה, והוא מנהל במקביל לחנותו גם בית ספר ללימוד הטסת כלי טייס באמצעות שלט-רחוק. בעקבות מקרה מצער, במהלכו התרסק לחתיכות ולשברים מסוק שלט-רחוק גדול אותו בנה בעמל רב, מעיד על עצמו הוגו כי קיבל מעין 'הארה', וכפיצוי החליט ללכת על פרויקט גדול, שטרם בוצע כמותו – במטרה להתאושש מהנזק הכלכלי שחווה וכמובן מעוגמת הנפש. "חשבתי שאם כבר אשקיע כל כך הרבה – גם בזמן ולא פחות מכך בכסף – אולי כדאי שהפעם זה יהיה בדגם מוקטן שיישאר על הקרקע"… סיפר הוגו לעיתונאי שהתלהב מהמפלצת האדומה שייצר. "וכמובן שסתם מכונית לא באה בחשבון"…

5,000 שעות עבודה וכ-50,000 יורו מאוחר יותר, העמיד הוגו הגאה את היצירה המדהימה הזו על הגלגלים: העתק מדויק בקנה מידה של 1:2.3 של סקניה R500 טופליין – משאית השלט המוקטנת הגדולה, וככל הנראה היקרה שיוצרה אי פעם. אגב, אם שאלתם את עצמכם אך הגיע הוגו לקנה המידה המוזר הזה – דווקא 1:2.3, אז הסיבה היא פרוזאית לגמרי; "הקושי הגדול ביותר, מסתבר, היה להשיג צמיגים מתאימים – בעיקר במבנה ובמראה, ומה שמצאנו ושהכי התאים מיוצר עבור עגלות ידניות בסין. כאשר התחלתי לחשב ולהכפיל כלפי מעלה, בכדי להקיש מגודל הגלגלים את גודל המשאית, הגענו לגודל האימתני אליו הגענו"… הוגו בחר לבנות העתק מוקטן של סקניה R500 טופליין בשל חיבתו האישית למותג, ולדגם זה ספציפית; "מאז היותי ילד אהבתי משאיות ובשלב מסוים אהבתי זו התמקדה במותג סקניה" הוא מסביר. "למעשה, את הקריירה שלי בתחום כלי הרכב המוקטנים התחלתי באיסוף דגמי משאיות כילד"… עכשיו הכל ברור…

אורך ה'סוס' הוא כ-260 ס"מ, הרוחב כ-10 ס"מ, ויחד עם הנגרר עובר נתון האורך הכולל את ה-720 ס"מ. המשקל העצמי עומד על 800 ק"ג… בונה המשאית טוען שאין בעיה להוביל איתה מכונית קטנה… את מנוע ה-V8 המקורי מחליף כאן מנוע V2 תעשייתי מתוצרת הונדה, שתוכנן במקור להניע טרקטורון כיסוח והמציע 16 כ"ס.
קל להגדיר את עבודת התכנון והבנייה כ'טירוף'. התוכניות נוצרו באמצעות מידע וחומר שהושג באינטרנט, ועבודה רבה הושקעה בהקטנת הממדים המקוריים לקנה המידה המבוקש. למעשה, כל המשאית תוכננה מחדש; מיותר לציין שכל חלק וחלק דרש תכנון משל עצמו – ולאחר מכן גם את בנייתו. כמעט כל חלק במשאית ובנגרר יוצרו בעבודת יד בקנה המידה הנכון; כל חישוק, למשל, נחרט מגוש אלומיניום בכדי להגיע לגודל ולקנה-המידה הנכון, וכמובן לעיצוב התואם את המקור. בין היתר יוצרו חלקים קטנים יותר באמצעות מדפסת תלת-ממד ומכונות חריטה מתקדמות – תלת-ממד אף הן. חלקי ה"פח" יוצרו מלוחות סיבי פחמן שנוצקו על תבניות שהוגו בנה בעבודת יד. עזרה רבה קיבל מחבר אוסטרי – הרמן אאואר (Hermann Auer) – שהוא מומחה בבניית כלי רכב בקנה מידה מוקטן בעבודת יד. הרמן עזר בתכנון מחדש של כל החלקים ועזר רבות בהשגת חומרי הגלם שהוגו נדרש להם לבניית המשאית.

המשאית, מן הסתם, מופעלת באמצעות שלט-רחוק ומעוררת עניין רב בתערוכות ובאירועים ציבוריים שונים ברחבי שוויץ, בה הציג את יצירתו באי-אלו הזדמנויות. "זה היה פרויקט ענק, ולא אחזור עליו" מסכם מארקס; "אמשיך לדבוק בבניית כלי טייס בלבד… אבל, אני יודע שמעולם לא נבנתה משאית כזו, וכנראה שגם לא תיבנה. זה טירוף…".
כעת מנסה הוגו מארקס למכור את יצירתו כאשר תג המחיר המבוקש עומד על 69,000 יורו. "מחיר לא סופי…". מישהו מעוניין?